|
ראשון, 29 מרץ 2009 09:13 |
|
שלש פעמים מצאנו בפרשיה הראשונה של הפרשה את הביטויים "זאתתורת העלה... ואש המזבח תוקד בו" (ויקרא ו' ב). "והוציא את הדשן והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה" (שם ד'-ה') " והקטיר עליה חלבי השלמים: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (שם ה'-ו'). אע"פ כן בולט הבדל ביניהם. לגבי תרומת הדשן ושלמים התורה מוסיפה "לא תכבה". תוספת זו חסרה בהקשר לעולה. רש"י על הפסוק "צו את אהרן" מביא מתורת כהנים "אין צו אלא זרוז מיד ולדורות". ויש לעמוד על משמעות הדברים ובמיוחד על משמעותם לדורנו ולדורות שקדמו שהרי לצערנו אין לנו לא מזבח ולא וקרבנות! בעל התניא (לקוטי אמרים פרק י"ט) (מבאר את הפסוק "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ' כ"ז) שישראל הקרויים אדם, נשמתם נמשלה כאור הנר, שמתנענע תמיד למעלה, שאור האש חפץ בטבע להפרד מהפתילה ולהדבק בשורשו ואע"פ שע"י כך מאבד את מקור האנרגיה שלו. כך נשמת האדם חפצה להיפרד מהגוף ולהדבק בשרשה ומקורה בה' "חיי החיים" הגם שתתבטל לגמרי ממציאותה. בעל התניא מציין כי תכונה זו טבעית גם אצל הרשעים שבישראל. לכן אנחנו מוצאים לאורך ההיסטוריה היהודית דוגמאות רבות של מסירות נפש על קדוש השם גם אצל אנשים שהיו רחוקים מתורה ומשמירת מצוות. הקרבנות הם התחליף, שקב"ה התיר לנו, לגלות את רצוננו להתקרבות והתדבקות מוחלטת בהקב"ה. העולה מסמלת את אותם יהודים שהם כליל לה' שכל עיסוקם הוא רק בעניינים רוחניים בתורה ומצוות, השלמים שהם בחלקם לה' ובחלקם לבעלים עצמם מסמלים את רוב עם ישראל שמשלב בחייו חומר עם עניינים שברוח, הדשן, לעומתם, הוא כנגד אותם שנמצאים במצב השפל ביותר. התורה בפרשתנו מגלה לנו שאותה אש של רצון להתדבקות בהקב"ה קיימת אצל כל יהודי ואפילו בפושעי ישראל. אלא שאצל הצדיקים הרי גלוי וידוע לכל אחד שהאש יוקדת תמיד ולכן אין צורך בהדגשה ש"לא תכבה". אולם ביתר האנשים באלו שעוסקים גם בענייני חולין שהם בבחינת שלמים, ואפילו ברחוקים ביותר שהם בבחינת "דשן" אצלם לא תמיד נראית אש הדבקות בהתנהגותם, לכן מעידה עליהם התורה "האש על המזבח תוקד בו לא תכבה". גם הירושלמי (יומא פ"ד ה"ו) על הפסוק "אש תמיד" דורש "תמיד אפילו בשבת, תמיד אפילו בטומאה". זה אותו הרעיון, האש הפנימית צריכה ללוות אותנו תמיד, בכל מצב, בין שאנחנו נמצאים בתקופות או במקומות של חוסר טהרה ובין שאנו נמצאים באווירה של קדושה כמו שבת.
הבה נתפלל כולנו לחזרת אות אש קודש בב"א ובינתיים שנזכה לפחות לתחושה כי מתקיים בנו "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".
|
|
LAST_UPDATED2 |
פרשת השבוע 
