|
ראשון, 15 מרץ 2009 07:21 |
|
כמה כרובים נצטווה משה לעשות?
בפרשת כי תשא הבאנו את שיטת בית מדרשו של הגאון מוילנא, הגר"א. ה"משך חכמה" וחבריו חכמי ליטא חידשו שההבדלים בין הציווי על בניית המשכן המצוי בפרשיות תרומה תצוה, והביצוע המופיע בפרשיות ויקהל פקודי, יתורצו על ידי הכלל הבא: אחרי מתן תורה ולפני חטא העגל עם ישראל היה במדרגה רוחנית גבוהה מאוד, המכונה גם מדרגת אדם הראשון לפני החטא. לאחר חטא העגל היתה ירידה רוחניות מאוד משמעותית המקבילה לירידת אדם הראשון אחרי חטאו בעץ הדעת טוב ורע. הציווי היה לפי המדרגה הראשונה, הביצוע היה לפי המדרגה השניה. הפעם נעמוד על השפעה נוספת של תהליך רוחני זה על בניית המשכן. בקודש הקדשים במשכן, עמדו שני כרובים על גבי הארון כחלק בלתי נפרד מן הכפורת. שלמה המלך ע"ה, הוסיף עוד שני כרובים בקודש הקדשים של המקדש. שני כרוביו של שלמה עמדו על הרצפה, היו עשויים עצי שמן מצופים בזהב והיו הרבה יותר גדולים מכרוביו של משה. הבדל נוסף היה בכיוון אליו פנו הכרובים, כרובי משה פנו איש אל אחיו וכרובי שלמה אל הבית. נשאלת השאלה כיצד הוסיף שלמה שני כרובים נוספים שעליהם לא נצטווה לכאורה משה? טוען ה"משך חכמה" שאכן, גם משה נצטווה בפרשת תרומה לעשות ארבעה כרובים. אחרי חטא העגל בביצוע המופיע בפרשת ויקהל נשארו רק שניים. רמז לכך מוצא הוא בהשוואת שתי הפרשיות בתרומה נאמר "ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו" (שמות כ"ה יח-יט). לעומת זה בביצוע בפרשת ויקהל נאמר "ויעש שני כרובים זהב מקשה עשה אותם משני קצות הכפורת. כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפורת עשה את הכרובים משני קצותיו" (שם ל"ז ו-ז). מדוע לא נאמרה עשיה גם בתחילת פסוק ז כמו בתחילת פסוק יט. אלא שמכאן מוכח שנתמעטו הכרובים.רעיון זה שהתמעטות בהשכנת שכינה גורר אחריו פגיעה בכרובים מופיע בדברי חז"ל גם בפרשיה דומה.במעשה המרכבה המופיע בספר ישעיהו (הפטרת פרשת תרומה) לכל שרף שש כנפיים (ו', ב). לעומת זה במעשה מרכבה המופיע בספר יחזקאל נותרו רק ארבע כנפיים לחיות הקודש (א', ו), (דבר הרומז ישירות לחטא העגל, עי"ש). תהליך הסתלקות השכינה הוא שגרם לירידה גם במספר הכנפיים.
|
|
LAST_UPDATED2 |
פרשת השבוע 
