|
פרשת "בא" - שמות י', א' - י"ג, ט"ז |
 |
 |
 |
|
ראשון, 25 ינואר 2009 09:03 |
|
שלושת המכות האחרונות יורדות על המצרים: נחילי ארבה שורצים בכל מצרים ומשחיתים את כל התבואה והצמחייה; חושך עבה ומפחיד עוטף את כל ארץ מצרים; והמכה האחרונה, מכת בכורות, שבה נהרגים כל בכורי מצרים בחצות ליל ט"ו בניסן.
הקב"ה מצווה את המצווה הראשונה לבני ישראל: לעשות להם לוח שנה המבוסס על מולד הלבנה החודשי. בני ישראל מצווים גם להביא "קורבן פסח" לה': לשחוט שה או גדי ואת דמו לזרות על המשקופים ועל המזוזות בכל בית של בני ישראל, כך שהשם, בהכותו את בכורי מצרים, יפסח על בתי בני ישראל. הבשר הצלוי של הקורבן ייאכל באותו לילה יחד עם מצה (לחם ללא שאור שאינו תופח) ומרור (חזרת).
מותם של בכורי מצרים הוא הקש שלבסוף שבר את התנגדותו של פרעה, והוא לא רק מסכים לשחרר את בני ישראל, אלא ממש מגרש אותם מארצו. הם כה ממהרים לעזוב, שאין די זמן לבצקם לתפוח, והם לוקחים עימם את המצות. לפני שהם עוזבים, הם מבקשים מהשכנים המצריים לתת להם כסף, זהב ומלבושים ומרוקנים את מצרים מאוצרותיה.
לזכר יציאת מצרים, מצווים בני ישראל לקדש את בכוריהם ולחגוג את יום השנה ליציאת מצרים כל שנה על ידי הרחקת החמץ והשאור מכל מושבותיהם ורכושם במשך שבעה ימים, כשהם אוכלים מצה ומספרים לילדיהם את סיפור גאולת בני ישראל ממצרים. הם גם מצווים לענוד תפילין על זרועם וראשם כתזכורת ליציאת מצרים ולמחויבותם כלפי הקב"ה הנובעת מנס גאולתם
|
|
LAST_UPDATED2 |
פרשת השבוע